מגילת אסתר מציעה סיפור פשוט; וריאציה על פנטזיה אהובה – אישה יפיפייה עם תכונות אופי נהדרות, אך מעמד נמוך, מושכת את תשומת לבו של גבר מיוחס ועשיר. הוא עושה עמה חסד, נושא אותה לאישה ומושיעה מייסורי העוני. בתמורה מקבל הגואל את יופייה ואת מזגה הטוב. (ראו ערך: סינדרלה, אישה יפה, רומנים למשרתות ונישואי אוליגרכים מזדקנים לדוגמניות).

​לכל אחד מהגרסאות של הסיפור גם מאפיינים ייחודיים. מגילת אסתר מתייחדת באלמנטים של מלחמת גזע: מלחמת גברים בנשים, ומלחמת המן ביהודים.

נשים נבונות וגברים מחלם

מפתיע אולי, אבל המגילה בוחרת בפשטות ומובהקות להציג את הנשים כאמיצות ונבונות ואת הגברים כשוטים שטופי תאוות וכבוד. בפסוקים הראשונים של המגילה מציג המספר את איכויותיהם של המשתתפים במלחמת המינים: "כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרושׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ …עָשָׂה מִשְׁתֶּה… (וכאן יסופר כמה המשתה גדול, עשיר וכו' וכו') בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר … (וכאן יסופר כמה סריסים יש למלך זה….) לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא, וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא (וכאן יסופר כמה נבהלו גברי הממלכה מהסירוב ומה המחיר שושתי ויתר הנשים שלמו על כך).

במילים אחרות – מלך עשיר, שחצן ומוקף יועצים מגלה ש'יפָה' זה לא שם נרדף למטומטמת וכנועה, הוא וחבריו נבהלים מהגילוי. המלחמה נפתחת והמגילה מתחילה.

בהמשך המגילה תתגלה דמותו של מרדכי כאיש חצר יהיר ולא זהיר, המסבך את עמו במלחמת שמד. לעומתו, תעוצב דמותה של אסתר כמי שמוכנה להשתנות, להעז, להסתכן, מסוגלת לחשוב 'מחוץ לקופסה', נכונה למחול על כבודה ולחלל את גופה כדי לסגור את הבור שהדוד שלה כרה.

כיכר סחריר: בית הספר ל'ספינים'

מדהימה העובדה שמגילה שעושה צחוק מהגברים ומאדירה את הנשים שרדה את המסננת האכזרית של יצירות התרבות. כנראה שמגילה זו הייתה חזקה ואהובה במיוחד ואי אפשר היה לקוברה. אלא שכלל יסודי בעולם היחצ"נות הוחל עליה ועשה במורשתה שמות: if you can't beat her – spin her"". היחס למגילה בתולדות הפרשנות יכול להילמד בכל בית ספר לתקשורת, כקורס יסוד בתורת הספינים – כיצד הופכים על פניה מגילה שמאדירה את יכולות הנשים וחושפת את קלון הגברים.

הטובה שבנשים – השחר פניה

והנה טכניקת ספינים יסודית – רוצות להטות סיפור שתופס אהדה ציבורית? השחירו את פני הגיבור/ה של הסיפור והפכו אוהבת לאויבת. ושתי של המגילה היא גיבורה אמתית, מודל לפמיניזם המודרני וכל לוחמות ולוחמי החירות. בימים כתיקונם היינו קוראים לרחובות על שמה. כאן בדיוק נכנסו חז"ל לתמונה והמציאו לה קופת שרצים מדרשית (מגילה יב א) "גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות, בית הנשים היה צריך לכתוב. אמר רבא: שניהם (אחשורוש וושתי) לדבר עבירה נתכוונו." שואל התלמוד, למה נאמר שושתי עשתה את המשתה ב'בית המלך' ולא ב'בית הנשים' ומשיב רבא – כיוון שגם היא, אולי בסתר לבה, התכוונה להפקרות המינית שהתרחשה באותו אירוע.

​בלשוננו – היא הזמינה את האונס שלה. אם היא לא הייתה רוצה להיאנס היא לא הייתה שותה אלכהול…

או כניסוחו העדין של  רב אבא בר כהנא (פסיקתא זוטרתא אסתר א) "גם היא (ושתי) פרוצה הייתה, וגם מתכוונת לדבר עבירה."

ואם נשאל מדוע סירבה המלכה הפרוצה לבוא אל המלך. המדרש הנ"ל הכין לכך תשובה שתויה ופורימית: "והלא פרוצה הייתה, ומפני מה מיאנה לבוא?  … מלמד שפרחה עליה צרעת. (או) בא גבריאל ועשה לה זנב" ובלשוננו –אישה שמתנגדת לסקס היא בעצם מכוערת.

​ההצעה הנבזית ביותר להכפשת פני ושתי נמצאת בספין הבא (מגילה דף יב, ב): "מלמד שהייתה ושתי הרשעה מביאה בנות ישראל ומפשיטן ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת." סדיסטית מלומדת הייתה ושתי לא רק שיעבדה את בנות ישראל בעודן עירומות, היא אף ידעה שעבודה בשבת תכאיב להן כפליים.

​ובצד, עומדת ושתי של המגילה ומנסה לצעוק: "הי, מה קרה? פעם אני הייתי הטובה בסיפור הזה, אני התנגדתי לניצול ולהשפלה." אלא שהקשבה לעובדות נאסרה על יוצרי הספינים והם זונחים את ושתי לאנחותיה.

בטעות יצא לך טוב

ומושתי עוברים יצרני הספינים אל אסתר. את אסתר הם לא יגנו מפורשות (הרי היא 'משלנו') אבל בעדינות ובתחכום הם ינטרלו את אומץ לבה, יכהו את נועזותה ותבונתה, וימסמרו אותה לגודלה של בובת ברבי נטולת רצונות (סנהדרין דף עד ע"ב):  "אמר אביי: אסתר קרקע עולם הייתה."

​יש בתלמוד הרבה קביעות מקוממות ביחס לנשים, ונדמה לי שזו עולה על כולנה. הרקע לקביעה הוא דיון בשאלה איך התירה לעצמה אסתר לשכב עם אחשוורוש שהרי במעשה זה היא עוברת על 'גילוי עריות' שעונשו 'יהרג ובל יעבור'. והתשובה של אביי היא שאסתר הייתה 'קרקע העולם' כלומר פסיבית.

​אחיות שלי, אתן מבינות את זה? אסתר, זו שהבינה שאין לה ברירה והקריבה במודע את גופה נשמתה על מנת לפתור את התסבוכת המיותרת שהדוד שלה יצר. אסתר, שהלכה גלוית עיניים להשיג ישועה (גם) דרך פיתויי המיטה. היא קרקע העולם? יש את זה למישהו ביותר ציני?!

להקטין, להקטין, להקטין

שיעור שלישי בקורס הספינים הפוליטיים הוא: אל תהססו להקטין עוד ועוד את מי שמפריע/ה לכם בדרך. במסגרת תרגיל ההקטנה נולדה הדרשה הבאה (מגילה יג, ב):  "ואת מאמר מרדכי אסתר עשה, אמר רבי ירמיה: שהייתה מראה דם נדה לחכמים. כאשר הייתה באמנה אתו …  שהייתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי." היא גם שכבה עם כולם וגם הייתה צדקת כנועה הפונה אל החכמים עם דם הנידה שלה… וכל זה בשביל להשתיק את הנרטיב שהגברים היהירים קלקלו ולא הבינו דבר, ודווקא אסתר, הילדה הפשוטה שעלתה לגדולה, הבינה ומדעתה פתרה.

כן, גם את עשית משהו

והשיעור הרביעי – אם אי אפשר להעלים את הפוליטיקאית המתחרה, נשאיר אותה בתמונה אבל נקטין את חלקה בהצלה (מגילה ד, א): "אמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס." מצד אחד, יש לברך על דבריו של רבי יהושע בן לוי, שהרי בזכותם יש פוסקי הלכה שמתירים לנשים לקרוא מגילה עבור כל הקהילה. אבל שימו לב להקטנה: "גם הן היו באותו הנס"! אתה בטוח? הנשים לא היו 'גם באותו הנס' – הנשים חוללו אותו. הגברים קלקלו, הנשים תיקנו. הפעם זה הנס שלנו ואנחנו לא זקוקות לשום התר לקרוא מגילה בציבור. אנחנו אמורות להוביל בגאון את המגילה ואתם, הפעם, אמורים להרעיש ברעשן. ותודה על ההבנה.

לשסות אישה בחברתה

תולדות הפרשנות למגילת אסתר יכולה לפרנס קורס שנתי בתורת הספינים, אבל אחתום בשיעור החמישי – איך להצית סכסוך פנימי במחנה היריב, ספין שיכול לזכות לכינוי "תרגיל נעמה בוכריס". את התרגיל הזה נלמד מהרב אבינר, שפרסם כבר לפני כמה שנים תשובה לשאלה האם אישה יכולה להקריא מגילה לנשים. נאמן לשיטתו לפיה אישה לא יכולה לעשות שום דבר ציבורי כמעט (מלבד להעלים את עצמה) אוסר הרב אבינר על הקראת המגילה על ידי אישה, בעודו מגייס נשים תלמודיות לעזרתו: "במשך כל הדורות היו נשים גדולות בחוכמה ובחסד, שהגיעו לדרגות רמות, שלא נזקקו לקרוא בעצמן במגילה. ברוריה לא קראה במגילה, ולא ילתא" לרב אבינר אין מושג מה עשו ברוריה וילתא בפורים כיוון שזה לא כתוב. אז מה הוא מרוויח מההמצאה ההיסטורית שלו? הוא חושף מול הפמיניסטיות האורתודוכסיות שיניים של נשים מסורתיות ומקווה שהן יבהלו והוא יוכל להמשיך לנהל לבדו את הממלכה.